אילנה מישון

"האדם מגשים עצמו על -ידי מימוש הפוטנציאל שלו" , כדבריהם של קארל רוג'רס ואברהם מאסלו, מבין הפסיכולוגים ההומניסטים בארה"ב. הטיפול במשחק, על בסיס תורתם, דוגל בהבנת הילד דרך חוויתו הסוביקטיבית, ראייתו כשלם בעל אחידות פנימית, בעל טבע חיובי ואופטימי, ובכך ייחודו. קארל רוג'רס, ראה בבסיס כל ההנתהגות האנושית, מניע אחד והוא הנטיה להגשמה, נטיה שהינה מולדת, ודוחפת את האדם לפתח את הכשרים והיכולות שלו, ליצור ולהיות יצרני, ולבחור במצבים ובכיוונים המאפשרים המשך והגברה של תפקודו החיובי גם בעתיד, ככוח ביולוגי, שמטרתו לשמור על החיים ולעודד צמיחה. לפיכך, מאחר וטבע האדם טוב מיסודו, חברה בריאה, כמשפחה וסביבה בריאה ותומכת, תוציא מתוכה בני אדם בריאים, שימשיכו ויתרמו לאותה חברה.

 

הטיפול במשחק מעמיד את חוויתו הסוביקיטיבית של הילד במרכז ההתרחשות: תחושותיו, רגשותיו, מחשבותיו, שאיפותיו, רצונותיו וצרכיו.

לילד כאדם, יש צורך בהערכה עצמית חיובית. ההדרכה ההורית מלמדת את ההורים להעניק לילד את צרכיו להם נזקק לצורך התפתחותו התקינה והאופטימלית, ולתפקוד מלא ושלם שלו ושל המשפחה כולה.

 

טיפול באמצעות משחק מבוסס על ההנחה שהמשחק הינו המדיום הטבעי של הילד להביע את עצמו. זו הזדמנות שניתנת לילד לבטא את רגשותיו ולבעיותיו, בדיוק כמו שמבוגרים מדברים על קשייהם. ("דיבס - הילד המשחפש משמעות", וירג'יניה אקסליין).  גישת הטיפול במשחק הינה שהילד הוא הוא המכיר באופן הנכון ביותר את עולם חויותיו ואת אופי נטייתו להגשמה, בהיות הטיפול פסיכותרפיה המרוכזת באדם, הילד נמצא במרכזה של האניטראקציה הטיפולית. המטפל משמש כמראה המשקפת  לילד את דבריו, מבלי לפרשם או לחפש בהם משמעויות נסתרות. השיקוף מעניק לילד ההרגשה שהמטפל נמצא עמו, קשוב לו, מבין אותו ומקבל אותו כמות שהוא. הקשר הטיפולי הייחודי לטיפול במשחק, שבין המטפל לילד  וקיומו של מרחב בטוח לילד בו יכול לבטא רגשותיו, לבטיו, פחדיו, מאוויוי בחופשיות, הוא הוא המעניק לתהליך הטיפולי את כוחו, מאפשר לילד שינוי והפחתת עכבותיו הרגשיות.

יחסי המטפל – ילד בטיפול במשחק מבוססים על כנות ואמת, פתיחות והדדיות, אמפתיה, הכלה, העצמה, כבוד לילד והערכה חיובית בלתי מותנית המרוכזים בילד כאדם, תוך הליכת המטפל אחר רצונות ובחירות הילד, המטפל כמובל והילד כמוביל בתהליך המשחק הטיפולי.

 

מנסיוני בתחום החינוך וכמטפלת במשחק בעבודה עם ילדים, מתבגרים והורים רבים, הנני פוגשת את הקשיים הרגשיים של ילדים בפרט ומשפחות בכלל במגוון הפרעות תקשורת, חרדה, פחד, דימוי וערך עצמי נמוכים, קשיי ההסתגלות למצבים חדשים כלידת אחים במשפחה, כעסים הנובעים מלידת האח הנוסף ונקיטת התנהגות אלימה כלפיו, מעבר דירה, גן, בית ספר, פרידת הורים, מחלות ואשפוזים, מחלות כרוניות, ניצול מיני, הפרעות קשב וריכוז, עיכובים התפתחותיים כנובעים מעכבות רגשיות, הפרעות שינה, קשיי גמילה וכיוב', כאמור, קשיים הבאים לידי ביטוי בקרב ילדים בפרט ונותנים אותותיהם בקרב חייהם היומיומיים ובאיכות חייהן של המשפחות בכלל.

 

מנסיוני בטיפול במשחק, מטופלים מצליחים להפחית באופן ניכר ומשמעותי את הסבל הנפשי וקשיי ההתמודדות השונים איתם הם מגיעים אלי, וזאת, הן באמצעות הכלת רגשותיהם בתוך התהליך הטיפולי, מתן לגיטימציה לרגשות השונים שחווים, מחד, תוך מתן מרחב טיפולי מאפשר מאידך, תוך הצבת גבולות בדרכי נועם וכבוד לילד, ודרך הדרכת הורים להם מועברים השפה והכלים הטיפוליים. בדרך זו, למדים הילדים בפרט והמשפחה כולה לנהל חיי יומיום תקינים, קשרים משפחתיים נאותים, מכבדים, שמחים ומלאים.

 

הטיפול במשחק  בונה סביבה אנושית, חמה, פתוחה ומאמינה, לחיזוק בטחונו העצמי של הילד, העצמתו, יכולת התמודדות עם מצבים שונים בחייו כאתגרים (ולאו דווקא כמשברים). תהליך טיפולי נכון ומקצועי, תוך הירתמות ההורים אליו והשתתפותם בו, יגדילו הסיכוי ליצור ילד בריא, המתפקד במלואו, שניחן בהערכה עצמית חיובית, בפתיחות לחוייה, ביכולת לתת אמון בתחושותיו הפנימיות, ביכולתו לחיות כל רגע במלואו, באושר, באיזון, בתחושת חופש לחיות את חייו כרצונו, ביצירתיות וביכולת ליצור יחסים בין-אישיים מוצלחים.